שיעור מס׳ 2 - איך יודעים כשמוצאים ניצוץ?!  

"כשזה עמוק את יודעת" 

מאת מילי בן חיל

״עשה באפס מעשה והכל מעצמו יעשה"

(לאו טסה)

טוב, אז אם אתם כאן כנראה שקראתם את הכתבה הקודמת והניצוץ הקטן כבר נמצא בידכם. מי שלא קרא מומלץ מאד ללחוץ כאן ולקרוא את הכתבה הקודמת כי זו תהיה ככל הנראה פחות מובנת ללא שיעור מס' 1.

אז איך אנחנו יודעים שיש בידינו את הניצוץ הנכון? שהצלחנו לדוג את הדבר האמיתי?

זו שאלה מעולה מאחר ורוב הכותבים עושים מאמץ מאד גדול להסתיר את הנושא האמיתי עליו הם רוצים לכתוב. בד"כ הם ימלאו את דף הרעיון הראשוני שלהם עם המון דמויות ומאורעות דרמטיים ועלינו, המנחים, לנפות את המאורעות הטפלים ולשלוף החוצה את הנושא המדויק עליו הם רוצים לכתוב.  בד"כ הנושא עליו הם רוצים לכתוב יהיה כתוב הכי פחות מפורט, חבוי היטב לקראת האמצע/סוף של הרעיון ועם הכי פחות רגש (אפילו כתוב בכוונה בצורה לקונית) אבל עם הכי הרבה דיוק.

יהיה שם אמת שתבלוט החוצה באופן מיוחד ועם הזמן אתם תלמדו לזהות את זה.

הם יתארו רגע שקרה להם בחיים ואפשר יהיה לראות שבנושא הזה הם שולטים לחלוטין.

אם תדברו איתם עליו הם ידעו לספר לכם מה קרה לפני ומה קרה אחרי, הם ידעו הכל על הדמויות ולא יצטרכו לשבת ולהמציא שום דבר. הכל כבר יהיה שם מוכן. אתם תרגישו שבמרחב הזה יש להם הבנה מעמיקה.

לא צריך להמציא שום דבר. כשהם ידברו על זה הם יתרגשו, רגש חזק יצא החוצה, זה יכול להיות בכי, צחוק, כעס, פחד - כל רגש. אבל הוא יהיה עוצמתי. רמז נוסף שעליתם על הניצוץ הנכון הוא שהם יהיו בעניין. הם אפילו ישכחו לרגע את הסמארטפון שלהם (כן, כן תבדקו אותי) והם ידברו על הנושא בעניין רב, עם הרבה פרטים, הדמויות יהיו עגולות, הסצינות מהחיים יהיו מרתקות. בקיצור, יהיה שם את כל המצרכים לעוגה ואי אפשר לפספס את זה. הגו'קר בידכם.

אם במקרה שלפתם את הניצוץ הלא נכון אתם תרגישו מיד ברגע שתתחילו לדבר איתם על זה. אתם תראו שאין להם שום הבנה בנושא. שהם ממציאים מאורעות לא אמינים, הדמויות שטוחות והרעיונות לא נוזלים להם בקלות. הם יתאמצו להמציא סצינות והפרטים בתוך הסצינות יהיו לרוב לא אמינים. באיזה שהוא שלב זה אפילו ישעמם אותם לדבר על זה והסמארטפון יצא מהכיס / תיק ויגנוב את ההצגה. זה הסימן שצריך להמשיך לחפש. שעדיין לא עליתם על מה שבאמת מפעיל אותם, בוער להם ועל מה שיש להם להגיד לעולם.

כשזה הניצוץ הנכון זה קל. קל לדבר על זה וקל לכתוב על זה כי זה שלהם, המרחב מוכר, הדמויות ידועות ויותר מזה - יש להם השתוקקות לכתוב על זה וזו התחלה נהדרת לצאת למסע לקראת סרט. כשיש מוטיבציה ואור בעיניים.

עכשיו כשהם בעניין ויש מוטיבציה אפשר להמשיך הלאה. נתראה בשיעור מס' 3.


שלכם,

מילי